היסטוריה

"אַהֲבַת כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם – הִיא קוֹדֶמֶת לַכֹּל, אַחַר כָּךְ אַהֲבַת כָּל הָאָדָם, אַחֲרֶיהָ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת הַכֹּל, שֶעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם. וְכָל אֲהָבוֹת אֵלֶּה הֵם אֲהָבוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, לֶאֱהֹב אוֹתָם, לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבָה וְלִגְרֹם לָהֶם עִלּוּי. וְנַעֲלָה עַל כֻּלָּן אַהֲבַת ד' – אַהֲבַת הַשֵּׁם, שֶׁהִיא אָהֲבָה שֶׁבְּפֹעַל, אֵינָהּ גּוֹרֶרֶת בְּעַצְמוּתָהּ שׁוּם דָּבָר, כִּי־אִם מָה שֶׁהַלֵּב מָלֵא מִמֶּנָּה. זֶהוּ הָאֹשֶׁר הַיּוֹתֵר נִשְׂגָּב".

הרב קוק, שנודע גם בכינוי "הרב", נחשב בעיני רבים לאחד ההוגים היהודיים הדתיים החדשניים והמשפיעים ביותר במאה ה-20. לאחר שכיהן כרב בלטביה, עלה בשנת 1904 לארץ ישראל. עם הקמתה של הרבנות הראשית, הוא הפך לרב הראשי האשכנזי הראשון. כאחד מאבותיה הרוחניים של הציונות הדתית, פיתח הרב קוק פילוסופיה קבלית שתמכה בציונות ובהתיישבות היהודית החדשה.

לדמותו ולמורשתו של אברהם יצחק קוק, שהיה רב, פילוסוף, איש תלמוד, מנהיג קהילתי, משורר, מיסטיקן ושופט, חלק מהותי בסיפורה המתפתח של ישראל המודרנית.